בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת הקורונה, גברו מקרי אלימות במשפחה. זו הסיבה כי בתי המשפט בישראל, נוטים להחמיר ולהטיל עונשים כבדים על הנאשמים בעבירה זו. לעיתים, העונש אסור להיות מאסר של כמה שנים. עוד בתחילה של התהליך, וגם אם עדיין לא הוגש כתב אישום נגד החשוד, הוא עדיין עשוי להיעצר ע"י משטרת ישראל, גם אם מדובר על אלימות במשפחה פעם ראשונה, כאשר החשוד אינו ביצע בירה פלילית בחייו.
מצד שני, המחוקק מאבחן, בין תקיפה המבוצעת כלפי אדם זר, לבין תקיפה אלימה נגד בן משפחה, כך שהעונש על עבירה זו הוא כפול. כאשר בית המשפט, בא לבחון את העונש שהוא יטיל על הנאשם, הוא יעמיד מול עיניו במסגרת השיקולים, רקע האירוע שמיוחס לו לגזירת הדין, תוך כדי כך שהוא מביא בחשבון את התכליות של ההליך הפלילי, הכוללים גם מניעה ושיקום. למעשה, ביהמ"ש, יבצע איזון בין חומרת העבירה שבוצעה, הנסיבות האישיות של הנאשם ומטרת הענישה, כאשר בסוף הליך זה, הוא יגזור את הדין.
מה עוד בוחן בית המשפט לפני שייקבע לגזר הדין?
ביהמ"ש בוחן אם מדובר באדם נורמטיבי כשאר העבירה שבוצעה היא אלימות במשפחה פעם ראשונה. הכוונה היא, האם אותו חשוד מעד בפעם הראשונה? או שמדובר באדם שחזר על עבירה זו ועדיין לא למד ממנה את הלקח?. הדבר השני שיבחן ביהמ"ש הוא, האם בעקבות אירוע אלימות במשפחה נגרם נזק כלשהו למי שהותקף, אם גופני או נפשי?, האם מדובר על אירוע בודד או שמדובר באירועים מתמשכים על פני תקופה מסוימת?.
בגלל טווח הענישה הרב שבסמכות בית המשפט, כמו אי הרשעה ושעות התנדבות למען הציבור, מה שנקרא בשפה המקצועית והמוכרת יותר, של"צ, ועד להרשעה ומאסר בפועל. קיימת חשיבות רבה לפנייה ולהתייעצות עם עו"ד פלילי בעל ניסיון רב נים בעבירות מסוג אלימות במשפחה.
יש לציין, כי קיימת הבחנה, בין נאשם אשר מואשם בפעם הראשונה בעבירת אלימות במשפחה
קיימת הבחנה בין מי שעבירת אלימות במשפחה פעם ראשונה, כאשר האלימות בוצעה כלפי בן/בת זוג, או כלפי בן או בת משפחה אחר, לבין מי שהיה כבר אלים כמה פעמים כלפי בן או בת זוג או בן משפחה אחר. מצד שני, אם הנאשם הוא כזה הנוהג באלימות קבועה ולא מפנים את חומרת מעשיו, ביהמ"ש יעניש אותו בחומרה רבה.
ביהמ"ש, כאשר מבין כי זו הפעם הראשונה שחשוד ביצע עבירת אלימות במשפחה, הוא יאבחן את המקרה לגופו, למשל אם התקיפה הייתה יחסית קלה, הנאשם הביע חרטה והבין את חומרת מעשיו, מקבל אחריות על מעשיו ואפילו עובר טיפול למניעת הישנות עבירה זו. ביהמ"ש, ישקול בחיוב הענקת הזדמנות נוספת, כאשר יפעיל עונש קל יחד עם טיפול מקצועי לנאשם.
מדוע המחוקק מתייחס בחומרה לאלימות במשפחה?
עבירות אלימות במשפחה זוכות ליחס מחמיר יותר, בהשוואה לעבירות אחרות, בגלל הרגשות של בני הזוג. הבעיה היא, שלא מדובר רק בבני הזוג, כי אם מעורבים כאן ילדים קטנים.
במקרים רבים שבהם קיימת אלימות במשפחה, התוקף והקורבן, אינם מעוניינים לפרק את התא המשפחתי, כך שקיימת חשיבות בדרגה הראשונה, כי בן הזוג יבצע הליך טיפולי, כך שמקרים של אלימות במשפחה לא ישנו.
תלונה שקרית לגבי אלימות במשפחה
לעיתים אין מדובר אפילו על אדם שמעד במעשה של אלימות במשפחה פעם ראשונה, כי אם מדובר על תלונת שווא של בן הזוג בדרך כלל. במקרה זה, יש לערב עו"ד פלילי מנוסה שיבדוק לעומק את חומר החקירה נגד הנאשם, כך שהוא יוכל לטעון כי מדובר היה בעלילת שווא כלפי מרשו.
במקרה זה, על עוה"ד יהיה להיאבק בביהמ"ש באמצעות חקירת עדים, כאשר המטרה היא, להוכיח לביהמ"ש כי מדובר בתלונת שווא ובעקבות כך, לגרום לזיכויו של הנאשם.
