המונח "אלימות" אינו מופיע בחוק בבירור, אך הפסיקה בהחלט הרחיבה את גבולותיה גם עבור תופעות, אשר אינן משאירות סימני אלימות על הגוף כגון: אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות מינית או, אלימות אשר מפעילה לחץ נפשי.היום, חדשות לבקרים אנו שומעים על עבירות אלימות במשפחה, כאשר אלימות מסוג זה, נחשבת לתקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר העונש על עבירה זו הוא כבד. תופעות של אלימות בתוך המשפחה הן שכיחות בישראל כאשר הן כוללות: אלימות כלפי בן/בת זוג ואלימות כלפי ילדים חסרי ישע. בישראל ישנם למעלה מ-20,000 תיקים של מקרי אלימות בתוך המשפחה, כאשר 70% מהם, הם של תלונות נשים. יש לציין, כי אלימות זו, כוללת גם אלימות בין אחים, הורים, קשישים ועוד.
אלימות במשפחה, היא תופעה מאוד חמורה, אשר עשויה להתחיל בסכסוך משפחתי, הליכי גירושין, ריב קולני, אשר עשוי להמשיך לדחיפה ואפילו יכול להסתיים ברצח ושמענו כבר לא מעט מקרים בישראל, על נשים שנרצחו ע"י בני זוגן. גם אם מדובר בתלונה, כאשר החשוד אינו בעל עבר פלילי, המשטרה חייבת לחקור לעומק את המקרה ובמקרים רבים אף יבוצע מעצר מידי למשך 24 שעות, עד להבאת החשוד לשופט תורן.
אלימות במשפחה – לא רק במובן הפיזי
ישנן נשים, הסובלות מאלימות אחרת מאשר אלימות פיזית, כאשר הכוונה היא להתעללות נפשית, אשר באה לביטוי באמירות מעליבות, התעללות תוך צעקות, נזיפות, השפלות בפרהסיה וכדומה. מדובר על התנהגות בריונית. יש לציין, כי מהבחינה המילולית, עבירה זו עשויה להתרחש גם בין הורים לילדים ובין בני משפחה אחרים. גם אלימות כלכלית, הפכה להיות מושג שכיח בשנים האחרונות. זוהי התנהגות של הבעל, אשר מונע מהאישה ליהנות מכספי המשכורת שאותה היא מרוויחה, או אוסר עליה להחזיק בכרטיס אשראי או בפנקס שיקים. למעשה האישה, הופכת להיות תלויה ברצונותיו של בעלה והתנהלות זו היא אינה תקינה בעליל. למעשה, האלימות הכלכלית, אינה מוגדרת לחלוטין בחוק הישראלי. יש לציין, כי אלימות כלכלית, עשויה להיות גם בין הורים לילדים.
קיימת חשיבות רבה להתייעצות עם עו"ד שיש לו ניסיון בכל הקשור לאלימות כלכלית במשפחה. מחד גיסא, יש לאפשר לאישה חיים שקטים, אך מאידך גיסא, יש לדאוג כי זכויותיה הכלכליות לא יקופחו. בביהמ"ש לענייני משפחה, מתייחסים בחומרה לתופעה זו והם מטילים סנקציות, על מנת למנוע פערי כוחות בין הבעל לאישה.
האם עבירות מין כלולות בהגדרת עבירות אלימות במשפחה?
כאשר אנו מזכירים עבירות אלימות במשפחה, הכוונה היא גם לעבירות מין במשפחה, אונס, איומים, כליאת שווא, גרימת נזק לרכוש ועוד. במשטרה לדוגמא, הטיפול בתלונות אלה הוא תוך שימת דגש ובחינת המסוכנות הנשקפת מאדם אשר עבר עבירת אלמ"ב.
לרוב, המשטרה אינה נוטלת על עצמה סיכונים, גם אם מדובר על אדם שאין לו עבר פלילי, כך שאם מדובר על שחרור ממעצר של אדם החשוד בעבירות של אלימות בתוך המשפחה, השחרור מהמעצר, יתבצע בתנאים מגבילים באמצעות ביהמ"ש.
מה העונש על עבירות אלימות במשפחה?
יש לדעת, כי עונש על עבירות אלימות במשפחה, כולל עונשי מאסר, אך זה אף תלוי בחומרת העבירה שבה הורשע הנאשם. יש לציין, כי העונש, אף תלוי ומושפע מההליך הטיפולי אשר עבר הנאשם. בתי המשפט, נותנים משקל רב לתסקיר של שירות המבחן והמלצתו לנושא העונש, במיוחד אם הנאשם עבר טיפול. באופן כללי, ניתן לראות, כי ישנם פסקי דין רבים ומגוונים שיש בהם גם פערים בחומרת הענישה.
לדוגמא, קיימים פס"ד, אשר בהם נאשמים עברו עבירות חמורות והם נשפטו לעונש מאסר בפועל, אך ישנם פס"ד, אשר בהם הנאשם לא קיבל עונש מאסר. עבירה כגון אלימות במשפחה, מצוינת בסעיף382 (ב'), כאשר מדובר על תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בן משפחה, ולפי סעיף 379, דינו כפל העונש הקבוע לעבירה.
הגבלות למי שעבר עבירת אלימות במשפחה
מלבד החומרה לגבי עבירות כגון אלימות במשפחה, החשוד או הנאשם, מתמודד עם תיק מורכב. בטרם יוגש כתב האישום כנגד מי שעבר על חוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א-1991 לפי סעיף 2, ביהמ"ש רשאי לתת צו אשר אוסר על אדם ולקבוע לו תנאים כגון: להיכנס לדירה בה מתגוררת בני משפחת התוקף, או להימצא בתחום של מרחק מסוים, גם אם יש לו זכות בדירה. חל איסור על חשוד או נאשם בעבירת אלימות במשפחה, להטריד את בן משפחתו בכל דרך, או בכל מקום. כמו כן, חל איסור לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על השימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו. כאמור, מדובר על צו הגנה, בעקבות תלונה כלפי התוקף את משפחתו או מי מהם.
באם קיים חשש סביר לאלימות, רשאי ביהמ"ש להוציא צו להבטחת מדור שקט ושליו, כאשר המשמעות היא הרחקת בן הזוג הפוגע מבית המשפחה, המעוניינת בשקט ושלווה. היתרון בצו זה הוא, שהאפשרות לכך היא ללא הגבלת זמן, וזאת במסגרת תביעת מזונות. צו זה, אמנם הוא קיצוני יותר משאר הצווים, היות והוא פוגע באופן משמעותי בחירותו ובחופש התנועה של הנילון.
האם כל תיק אלמ"ב מגיע לכתב אישום?
מה שחשוב לדעת הוא, שלמרות שבחוק הפלילי בישראל, ניתן יהיה להרשיע אדם רק בהיעדר ספק סביר, ביהמ"ש נוקטים במדיניות מקלה, כלפי נפגעי עבירות האלימות במשפחה. למשל, "חורים" למיניהם או "סתירות" בעדות המתלוננת, היעדר מהימנות ברורה ואפילו עד לשקרים מוכחים, אינם ערובה לאי קבלת גרסת התביעה. יש לדעת, כי לא כל תיק של עבירות אלימות במשפחה, עובר לפרקליטות ומשם ממשיך לכדי כתב אישום. לרוב, ההיפך הוא הנכון, היות ולפי דוחות המשטרה, כ-60% מהתיקים נסגרים.
זו הסיבה, כי מי שנפגע מאלימות במשפחה, עליו להתייעץ ככל המוקדם עם עו"ד פלילי. לפעמים הצד החשוד בעבירה, יכול להיות ג חף מפשע, היות ומדובר בתלונת שווא שבת הזוג התלוננה, רק על מנת להפעיל לחץ במסגרת הליך גירושין.למעשה, תפקידו של עוה"ד הוא,להשתמש בכלים המשפטיים העומדים לרשותו, באופן חכם ולא רק באופן צודק, תוך התחשבות מקסימאלית בנסיבות המקרה ובצדדים עצמם. אם נסכם זאת כך, בכל תיק פלילי ישנו מצב של גרסה מול גרסה, מה שיוצר מורכבות משפטית, אם בתיקים סטנדרטיים, הקושי הוא דו כיווני, כאשר התביעה אכן מתקשה להוכיח את ביצוע העבירה, בתיקים של אלימות במשפחה, נקודת האיזון בין התביעה וההגנה אינה שווה בהכרח. ההמלצה היא, לגשת מיד לעו"ד המתמחה בעבירות אלימות במשפחה כבר בהליך החקירה במשטרה.
לא הוכחה אלימות במשפחה אך נגרם נזק לחשוד – מה עושים במקרה זה?
במדיה ולא הוגש כתב אישום כנגד חשוד בעבירת אלימות במשפחה, התיק נסגר מחוסר ראיות, עשוי להיווצר מצב שהחשוד ניזוק באופן מוחשי בגלל הרישום המשטרתי, מה שימנע ממנו קידום בעבודה, מציאת עבודה בגופים ממשלתיים או ציבוריים, עלייה בדרגה בצבא ועוד.
למרות שמדובר בתיק סגור הוא יהווה מכשול בכל מיני נושאים שונים. עו"ד המטפל במד הניזוק, לעמוד על זכויותיו של מרשו ולהגיש בקשה ליחידה החוקרת על מנת לשנות עת עילת סגירת התיק בעילת "חוסר אשמה", כאשר יימחק כל התיעוד הרשמי ובמסוף המשטרה.
