המשטרה לקחה לי את הטלפון – האם זה חוקי?

המשטרה לקחה לי את הטלפון - האם זה חוקי?
עורכת דין איזבל פוקס ואזנה

תוכן עניינים

הטלפון הנייד שלנו, מהווה את המכשיר האישי ביותר, כאשר יש עלינו הרבה מידע במכשיר חכם זה. במקרה שהמשטרה מבקשת לערוך חיפוש במכשיר הנייד שלכם, מומלץ לדעת את החוק בנושא זה, לפני שתסכימו לכך.  

יש לציין, כי המידתיות היא חלק בלתי נפרד מסמכות המשטרה, להחרים ולהחזיק בחפציהם של חשודים בביצוע עבירות פליליות ואחרות. המידתיות נבחנת לפי מבחן ההתאמה, מבחן הפגיעה הפחותה ומבחן היחסיות. במבחן ההתאמה, קובעים כי הפעולה צריכה להתאים לתכליתה.  במידה ומדובר על תפיסת טלפון נייד של החשוד, זוהי הפרת זכות הפרטיות, כאשר מדובר במבחן ההתאמה, ניתן יהיה להתנגד ולערער על כך, מה שיוביל מניעה לתפיסת הטלפון הנייד.

הבעיה היא, ששוטרים עשויים לנצל את כולם גם בחדר החקירות ואף בשטח עצמו, כאשר החשוד מפוחד, או נמצא תחת לחץ. במקרים רבים, השוטרים אפילו לא שואלים, כי אם פשוט לוקחים את הטלפון הנייד של החשוד ומתחילים לחפש בו.לפי פסקת ביהמ"ש, נקבע כי יש לבצע את מבחן היחסיות וכן, פעולה כגון תפיסת טלפון נייד של חשוד, מה שפוגע בזכות הפרטיות, תהיה לגיטימית, רק במידה וישנו יחס סביר בין התועלת לפגיעה. 

תפיסת טלפון נייד ועיקרון" פירות העץ המורעל"

במידה ונעשה חיפוש בביתו של החשוד ונמצא בו חומר מפליל שקשור לעבירה אחרת, ניתן יהיה להשתמש בו כנגד החשוד, היות ובישראל, לא הוחל חוק "עיקרון פירות העץ המורעל". עיקרון זה, מקורו בארה"ב, כאשר משמש לתיאור של ראיה, אשר הושגה בצורה לא חוקית ושל מידע שנובע מראיה זו. ההיגיון הוא, שאם מקור הראיה (העץ למקרה זה) לא כשר, אז התוצר שלו שהוא הפרי יהיה כמוהו. כך שלפי עיקרון זה, ראיה שהושגה באופן לא חוקי  למשל בעת תפיסת טלפון נייד של החשוד, תיחשב כראיה לא קבילה ותיפסל, ממש כשם שעורכים שוטרים חיפוש ללא צו של שופט.

סעיף 23 לחוק סדר הדין הפלילי, מסמיך את ביהמ"ש ליתן צו חיפוש חפצים, כאשר "חפץ" מוגדר בסעיף 1 לחוק סדר הדין הפלילי. "חפץ" – לרבות תעודה, מסמך, חומר מחשב או בעל חיים. מחשב  מוגדר בחוק המחשבים כדלקמן: "מחשב- מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע חיבור אינטרנטי או לוגי של נתונים וציודו ההיקפי". סעיף 23א לחוק סדר הדין הפלילי, מרחיב את הסמכות של ביהמ"ש ליתן צו חדירה לחומר המחשב כהגדרתן בסעיף 4 לחוק המחשבים. כעת, השאלה העיקרית היא, האם טלפון נייד נחשב למחשב? התשובה היא שחוק המחשבים, אינו נותן הגדרה צרה למונח "מחשב" ולכן, יש לנקוט בפרשנות תכליתית גם של סעיף 23(א) והן של חוק המחשבים.

עיכוב ללא צורך של תפיסת טלפונים ניידים

אנו רואים מזה שנים, כי המשטרה מעכבת שלא לצורך את שחרור הטלפונים הניידים שנתפסו אצל חשודים, מה שמהווה פגיעה קשה בזכויות היסוד שנעשות בניגוד לחוק. אדם, אשר הציוד שלו הוחרם וכן, בוצעה בביתו תפיסת טלפון נייד, יוכל להגיש בקשה מסודרת באמצעות עורך דין פלילי

כאשר תוגש הבקשה, ביהמ"ש יבדוק, אם הטלפון הנייד של החשוד, אינו מהווה ראיה. למעשה ביהמ"ש משיב לבקשת החזרת חפץ תפוס, רק בתנאי שלא  מדובר על חפץ אשר התקבל  כשכר לביצוע עבירה או חפץ גנוב, ראה סעיף 32(א) – הסמכות לתפוס חפצים לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש נוסח חדש תשכ"ט 1969. שלפי סעיף זה, רשאי שוטר לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח, כי באותו החפץ נעברה עבירה, או שחפץ זה, עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה. 

החזרת תפוסים, נבחנת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן, זכות הקניין משמשת אף היא כאינדיקציה עבור ביהמ"ש, כשאר דנים בבקשה להחזרת תפוס. ישנם מקרים, אשר בהם ביהמ"ש יורה על שחרור התפוס בכפוף להפקדת ערבויות. יחד עם זאת, הפסיקה קובעת, כי במידה והחזרת התפוסים לבעליהם, תאפשר להם לעבור שוב על אותן עבירות, דבר זה, עשוי להצדיק את חילוטם, קל וחומר, גם לגבי תפיסת טלפון נייד.

יש לציין, ואף חשוב מאוד לדעת, כי קיים הבדל גדול, בין תפיסת טלפון נייד לבין חיטוט בו. לשוטר, קיימת סמכות לתפוס את הטלפון הנייד, רק כדי למנוע מהחשוד לשבש ראיות, כגון: מחיקה, העלמה או השמדת המכשיר הנייד, אך מצד שני, המשטרה לא יכולה לחפש או לחטט במכשיר הנייד, אלא רק באישור צו שופט. 

אם גם לכם נתפס טלפון נייד במהלך חיפוש, עליכם לפנות מיד לעו'"ד פלילי, אשר יוכל באמצעות הכלים המשפטיים  שהוא בקיא בהם, לבקש חזרה את הטלפון באמצעות בקשה דחופה לביהמ"ש.