המתה בקלות דעת – רפורמה בעבירות המתה

רבים לבטח ישאלו את השאלה הזו. כאשר מדובר על גרימת מוות ברשלנות, בעוד שהעבירה על רשלנות, היא באופן שבו אדם סביר  בנעליו לא היה נוהג כך. 

בעבירה של המתה בקלות דעת, עבירה זו, מיוחסת  לאדם אשר נטל סיכון במודע, והסיכון היה לא סביר מתוך תקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתממש.בשונה מעבירות הריגה כאשר ההריגה מאחדת כמה מעשים של המתת אדם, כאשר מעשים אלה נבדלים בחומרתם והעונש בצידם הוא עד 20 שנות מאסר, כמו העבירה החמורה ביותר שהיא עבירת רצח סעיף 300 לחוק העונשין :" הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו מאסר עולם". או רצח בנסיבות מחמירות, אשר מוזכר גם בסעיף 301א כאשר בחוק ישנם תת סעיפים חמורים הקשורים לעבירת הרצח בכוונה תחילה.

תכלית התיקון בחוק זה של המתה בקלות דעת, היא לשפר את היכולת של המערכת המשפטית להשיג התאמה גדולה בין חומרת העבירה מסוג המתה לחומרת הענישה בגינה. 

זוהי למעשה עבירה נפרדת וקלה יותר. אנו רואים כי התיקון לחוק, גרם לשינוי מהותי של החקיקה. היום, במקום חלוקה גסה בין בירות הרצח וההריגה, מה שהקשה שנים על בתי המשפט בישראל, קבע המחוקק  4 עבירות המתה שונות, אשר נועדו לתת מענה למקרים רבים בנושא זה. 

יש לציין, כי בכל מקרה של עבירה כגון המתה בקלות הדעת, יש להיעזר עם עו"ד פלילי שכבר הצליח בתיקים מסוג  עבירות המתה שנעשתה תוך קלות דעת.