כשחושבים על נאשמים בעבירות סמים, הדמות הראשונה אשר ככל הנראה תעלה בראשנו תהיה של אדם משתמש רב שנים ושברור לנו שאין מדובר בתיק הסמים הראשון שלו, נכנס לבתי כלא ויוצא לגמילה בהוסטל.
המציאות מוכיחה, שאין מדובר אך ורק ב"משתמש הסמים הקבוע" אשר עלה בדמיוננו אלא, בין המשתמשים מצויים אנשים נורמטיביים והם רבים ומגוונים, אנשי עסקים, אנשי משפחות, אנשי חינוך, בני נוער ובכלל אנשים "שבורחים", כלומר, מי אשר שגה בשיקול דעתו או בהבנת החוק.
הבעיה אינה תמיד בשיקול דעתו של צורך הסם אלא, פעמים רבות, לשון החוק אינה נהירה ומובנת לכל וזאת מפני הגדרת החוק מהי הכמות לשימוש אשר מוגדרת בחוק ל"צריכה עצמית". כלומר, הכמות אשר נתפסה אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק אשר מגדירה הכמויות לצריכה עצמית רוצה לומר, יטעה אדם ויחשוב כי קיימת כמות "מותרת" לצריכה עצמית.
ראוי להדגיש, כי כל כמות אשר נתפסת, אף שחוסה תחת הגדרה "לצריכה עצמית" יש בה פליליות ומכאן אסורה.
מעבר ובנוסף, לא ידוע לכל, מהי בכלל הכמות המוגדרת לצריכה עצמית אשר בכפוף להגדרה זו, הענישה הנה מופחתת.
כך לדוגמה פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג 1973 מגדירה מהם הסמים המסוכנים האסורים לצריכה ומהן הכמויות שבמידה וייתפסו, ייחשבו לעבירה על החוק:
קנביס – 15 גרם, מריחואנה – 15 גרם, גראס – 15 גרם
קוקאין – 0.3 גרם, הרואין -0.3 גרם, מורפיום – 0.3 גרם
אל.אס.די – 3 יחידות
בין עבירות הסמים ניתן למצוא עבירות של סחר, ייבוא וייצוא, הספקה, החזקה שלא לצריכה עצמית, גידול וייצור סמים, החזקת כלים לשימוש בסמים.