בסל עבירות הרכוש נכללות עבירות רבות בין היתר, התפרצות, שוד, גניבה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד ציבור וכו'.
ככלל, עבירות רכוש הינן עבירות אשר פוגעת בקניינו של האחר, תוצר של עבירות הרכוש הינה שלילת זכויותיו של האחר – ברכושו.
מעצר עד תום ההליכים בעבירות רכוש הינו החריג ולא הכלל, שכן לא מדובר בעבירה בעלת מסוכנות סטטוטורית הנושאות עילות מעצר מובהקות הקבועות בחוק. הפסיקה, מכשירה את המעצר החריג בעבירות רכוש בהתקיים נסיבות חמורות במיוחד כגון:
בבש"פ 55712/12 כבוד השופט הנדל נתן גושפנקא להלכת רוסלן בש"פ 5431/98 ודוחה את ערעורו של נאשם אשר נאשם בהונאת משרד החינוך בסך 2 מיליון ₪. הערעור נסב על החלטת בית משפט המחוזי בירושלים אשר הורה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.
"אכן עבירות הרכוש בהן הואשם העורר אינן מקימות חזקת מסוכנות. אולם, כשם שבמצב בו העבירה המופיעה בעבירות החיקוק שבכתב האישום יוצרות חזקת מסוכנות סטטוטורית, בסמכותו של בית המשפט להורות על שחרור הנאשם; כך העובדה שהעבירה המופיעה בכתב האישום אינה כלולה בקבוצת העבירות היוצרות חזקת מסוכנות, איננה סוגרת את הדלת בפני בית המשפט להורות על מעצר הנאשם עד לסיום ההליכים".
השופט הנדל בציטוטו את הלכת רוסלן "מקובלת על ביהמ"ש הפסיקה בעניין רוסלן, לפיה עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות או תוך שימוש באמצעים מיוחדים, עלולות לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור. אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, יש לבחון את מכלול הנסיבות".
עבירת השוד מוגדרת בסעיף 402 לחוק העונשין כדלקמן:
(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע-עשרה שנים.
(ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים.
עבירת הגניבה מוגדרת בסעיף 383 לחוק העונשין כדלקמן:
383. (א) אדם גונב דבר אם הוא –
(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.
או השאיר/י פניה לקבלת שיחה חוזרת:
בגדול, ההבחנה הינה ברכיב האלימות כפי שיפורט מטה.
עבירת הגניבה אינה מכילה אלימות אלא שלילת קבע מהאחר את רכושו זכויותיו או קניינו.
לעומת זאת, עבירת השוד מכילה בתוכה את עבירת הגניבה אשר נלווה אליה שימוש באלימות או איומים. כלומר, בין עבירת הגניבה לאקט האלימות או האיומים צריך להיות קשר סיבתי אשר קושר את שני האקטים יחדיו ואשר הופך אותם לעבירת השוד.
עבירת השוד טומנת בחובה מעבר לפגיעה בזכויות הקניין של האחר גם פגיעה בגופו בחירותו או איום על האחר. המחוקק "מאפשר" חלון זמן לקיום הקשר הסיבתי, בתכוף למעשה בזמן המעשה או לאחר המעשה וכל זאת בתנאי שאכן יתקיים קשר סיבתי בין מעשה הגניבה למעשה האלימות ו/או האיומים.
כפועל יוצא של עבירה זו, רף הענישה גבוה הרבה מעבר לגניבה סתם כפי שיפורט מטה.
עבירת שוד קלאסית אשר מבססת עבירה של גניבה ושימוש באלימות ו/או באיומים לעומת,
עבירת שוד בעלת נסיבה מיוחדת אשר המחוקק קבע נסיבות ייחודיות לעבירה כגון שימוש בנשק חם או קר, שוד המבוצע בצוותא דהיינו בחבורה, שוד אשר גרם לפגיעה גופנית באחר, לציין כי הענישה גבוהה הרבה יותר בשוד בעל נסיבה מיוחדת.
עבירת גניבה – עד שלוש שנות מאסר
עבירת שוד אגב אלימות – עד 14 שנות מאסר
עבירת שוד אגב נסיבה מיוחדת – עד 20 שנות מאסר
לא מן הנמנע שתיק פלילי בעבירת ריכוש עלול להגיע לעונשים כבדים וממושכים. לפיכך, חשוב להיוועץ עם משרד עורכי דין פלילי מנוסה שילווה את התיק ויספק ייעוץ משפטי מקצועי וחתירה מאומצת להפחתה בחומרת הדין ועד לקבלת זיכוי מוחלט.
לייעוץ עם עורך דין עבירות רכוש השאירו פניה באתר או צרו קשר טלפוני מידי.
