התיישנות רישום פלילי

התיישנות רישום פלילי
עורכת דין איזבל פוקס ואזנה

תוכן עניינים

הרישום הפלילי ואזרח בישראל, מוסדר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א 1981. באותו החוק נמצאים גם הכללים שלהתיישנות רישום פלילי וכן מחיקת הרישום הפלילי. בחוק זה, נמצאת גם הרשימה של הגופים שיכולים לקבל מידע בעניין הרישום הפלילי של אזרחי  ישראל ובאילו נסיבות, ניתן יהיה למסור מידע על הר.פ של אזרח. היום, כבר לא ניתן לכל אדם לקבל מידע על רישומו הפלילי של אזרח, היום זה בניגוד לחוק, כך שאפילו מעסיק אינו יכול לבדוק רישום פלילי של מועמד לעבודה.

יש לציין, כי  תקופת התיישנות רישום  פלילי, נקבעת לפי גילו של הנאשם בעת ההרשעה ולפי העונש שנגזר עליו. עקרונית, תקופת ההתיישנות תהיה קצרה יותר למי שהורשע בעודו קטין. מי שהיה קטין בעת  שביצע עבירה, ההתיישנות תהיה בין 3-10 שנים ולעומת זאת, בגיר, תקופת ההתיישנות עומדת על בין 7-15 שנים. יש לציין, כי רישום פלילי שנמחק, הופך להיות מסווג ויהיה חשוף רק למעט גופים בישראל.

מהי התיישנות של רישום פלילי ולמה היא מתייחסת?

יש לדעת, כי התיישנות רישום פלילי מתייחסת להרשעות פליליות שנעשו בבתי המשפט. תקופת ההתיישנות מחושבת באופן הבא: משך תקופת ריצוי המאסר+התקופה הקבועה בחוק. 

למשל אם בגיר, הורשע על עבירה פלילית ועונש המעצר שריצה הו 3 שנים, תקופת ההתיישנות תהיה 3 שנים ועוד 7 שנות התיישנות כלומר- 10 שנים. עונש מאסר על תנאי שניתן לבגיר, ההרשעה תתיישן 7 שנים לאחר גזר הדין.

האם לאחר התיישנות הרישום הפלילי ניתן יהיה לקצר את תקופת המחיקה?

לאחר שעברה תקופת התיישנות רישום פלילי, תחול גם תקופת מחיקת הרישום הפלילי. תקופת המחיקה, חלה 10 שנים, מתום תקופת ההתיישנות. ישנם בכל זאת, מקרים חריגים שההרעה תימחק לגמרי מהמרשם הפלילי, תוך פרק זמן קצר יותר. לדוגמא – אם העונש אשר הוטל הוא פיקוח של שירות המבחן, ההרשעה תימחק בתום 5 שנים מהמועד אשר בו ניתן פסק הדין. 

האם ניתן להקדים את הליך ההתיישנות של רישום פלילי?

בכדי שניתן יהיה לקצר את התיישנות רישום פלילי, יש לפנות אל עורך דין פלילי, על מנת שיוכל לנסח בקשת חנינה לנשיא המדינה. בקשה זו, עשויה לקצר את תקופת ההתיישנות, כאשר עוה"ד ינמק את הסיבות לבקשה. יש לצרף לבקשה את צילום תעודת הזהות של מבקש החנינה, החומר המשפטי הכולל: כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, ערעור,תיקי בתי משפט נוספים. 

יש לצרף ייפוי כוח לעורך דין שינסח את בקשת החנינה. מומלץ להוסיף מסמכים כגון: תלושי שכר, דפי חשבון בנק, אישורים לגבי קצבאות, תגמולים, אישורים על חובות, נימוקים סוציאליים או משפחתיים, חוות דעת מטעם הרווחה, פסיכולוגים, חוות דעת רפואית, תעודת שחרור מצה"ל, המלצות ממפקדים, ממעסיקים, תעודות הצטיינות, אישור על פעולות התנדבותיות ועוד המלצות.

מה עוד יש לדעת לפני הגשת בקשת חנינה מנשיא המדינה?

יש לדעת, כי בקשת חנינה מנשיא המדינה, יכולה להיות מוגשת רק לאחר סיום ההליך הפלילי, כאשר התוצאות של ההליך הן סופיות. יש לציין, כי בקשת חנינה מנשיא המדינה, אינה כרוכה בתשלום ואין להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי במסגרת תהליך בקשת החנינה מנשיא המדינה. עוד יש לדעת, כי  וועדת החנינות אינה חלק ממערכת המשפט ואינה משמשת כערכאה לערעור לגבי החלטות שיפוטיות. 

כל אדם יכול לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחייו. על החלטת נשיא המדינה ,לא ניתן יהיה לערער, אך מצד שני, ניתן יהיה להגיש בקשה נוספת תוך 6 חודשים מיום דחיית הבקשה. את בקשת החנינה, יש להגיש באופן מקוון באמצעות עורך דין פלילי המתמחה  בנושא הרישום הפלילי.

עו"ד איזבל פוקס ואזנה

לייעוץ מידי 24/7 >>>

072-3974572​

ליצירת קשר 24/7 עם עו"ד פלילי חייגו: 072-3974572

השאירו פניה: