טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה

טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה
עורכת דין איזבל פוקס ואזנה

תוכן עניינים

משטרת ישראל, מטפלת  באלימות במשפחה לפי הנחיות. הנוהל מתחיל, לאחר דיווח אלימות בין בני זוג, או כלפי בן/בת משפחה.. דיווח זה, עשוי להתקבל מכל גורם, לרבות גורמי טיפול. התלונה תיגבה באמצעות חוקר משטרה או חוקר תורן, כאשר התלונה תועבר לטיפול חוקר עבירות אלימות במשפחה. 

מדובר על נוהל טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה, כאשר יודגש, כי הטיפול המשטרתי, מחייב הימנעות מנקיטת עמדה ומניסיונות תיווך ופישור, בין החשוד לבין נפגע/ת העבירה.

האם עלתה תופעת אלימות במשפחה ואם כן מדוע?

ישראל נקטה בשנתיים האחרונות, מדיניות של סגר והגבלות, תוך ניסיון להתמודד עם מגיפת הקורונה. ישנם דיווחים רבים המראים על עלייה משמעותית של אירועי אלימות במשפחה. בגלל הסגר בבתים, הסיכון של עבירות אלימות במשפחה רק עלו. 

טיפול במשטרה בעבירות אלימות במשטרה, החוקר ישים דגש ובחינת מסוכנות הנשקפת מאדם שנחשד בעבירה זו, בכל שלב משלבי החקירה. לרוב, המשטרה אינה נוטלת על עצמה סיכונים, גם אם מדובר על חשוד שאין לו עבר פלילי קודם, אך אם מדובר על שחרור ממעצר של חשוד בעבירה ספציפית זו של אלמ"ב, השחרור ממעצר, ייעשה בתנאים מגבילים באמצעות ביהמ"ש.

טיפול משטרתי באלמ"ב תוך שיתוף פעולה עם מטפלים

יש לציין, כי טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה, יתבצע תוך שיתוף פעולה עם גורמים מטפלים, כאשר שיתוף פעולה זה, יהיה בהתאם לסיכום עם משרד הרווחה. בנוהל הזה, תהיה התייחסות לנפגעת העבירה, כאשר התקיפה או האלימות במשפחה, למעשה מתייחסת לשני המינים. הגבייה של עדות מנפגעת אלמ"ב, תתבצע תוך שמירה על פרטיותה של המתלוננת. בעת גביית התלונה, יש לקבל מנפגעת העבירה, את כל הפרטים, לפי השאלות בדו"ח הערכת מסוכנות הכוללת: נסיבות העבירה, עבירות קודמות נגדה שהתבצעו באמצעות החשוד, התנהגותו כלפיה, נגישות של החשוד לנשק ועוד.

במידה, והתלונה מעלה חשד, כי ילדיהם של בני הזוג היו עדים או נפגעים לאלימות., יש לפעול לפי הנוהל של טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה, כאשר היו מעורבים בו קטינים. לא תיגבה עדות מילדי בני הזוג שנחשבים כקטינים וקצין המשטרה, ישקול אם ניתן יהיה בכל זאת לגבות עדות מהילדים, באמצעות חוקר נוער, אם בגלל חומרת העבירה וגילם של הילדים. במידה וייוודע לחוקר, כי למשפחה יש קשר עם גורם מטפל, הוא יתייעץ עם הגורם המטפל, בטרם יחליט על גביית עדות מהילדים.

פרטים חשובים שעל חוקר המשטרה לבדוק תוך קבלת התלונה לגבי אלמ"ב

כאשר קצין או חוקר תורן במשטרה מקבל תלונה לגבי אלמ"ב, הוא יפיק דו"ח פלט לגבי ר.פ של החשוד ותלונות שהוגשו בעבר לגבי עבירה ספציפית זו של אלימות במשפחה מצד המתלוננת. בנוסף, המשטרה כאמור, תוציא פלט נשק לחשוד. כמו כן, החוקר יוציא פרטים, אם הוצא בעבר צו הגנה, או צו מניעת הטרדה מאיימת והאם עדיין קיים צו התקף כלפיו. במידה ולא הוצא צו, החוקר במשטרה, יציע למתלוננת לפנות אל ביהמ"ש ולבקש צו הגנה לפי חוק מניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, או צו למניעת הטרדה מאיימת. 

מיד עם קבלת התלונה במשטרה בדבר אלמ"ב, החוקר יפעל בהקדם האפשרי לחקירת החשוד. החקירה תתבצע לכל המאוחר כשבוע ממועד קבלת התלונה. אם תהיה חריגה בזמן של חקירת החשוד, כאשר הכוונה שמדובר ביותר משבוע, החריגה תנומק בתיק. כאשר מדובר בתיק נגד רצידיביסט, הוא יסומן במדבקה ירוקה, בדופן התיק, על מנת שידעו, כי מדובר בתלונה נשנית. במידה והוגשה בקשה להארכת מעצרו של החשוד, כאשר ביהמ"ש החליט לשחררו, הגצין הממונה, יגיש בקשת ערר לביהמ"ש המחוזי ויבקש עיכוס בביצוע שחרור החשוד. במידה וביהמ"ש מחליט כי יש לשחרר את החשוד רשאי הקצין החוקר, להורות לחשוד, לפנות לגורם רווחה לקבלת טיפול, אזי ביהמ"ש רשאי להורות על כך באמצעות תסקיר מעצר ובהסכמתו של החשוד, לפי סעיף 96 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים) התשנ"ו- 1993.

עו"ד איזבל פוקס ואזנה

לייעוץ מידי 24/7 >>>

072-3974572​

ליצירת קשר 24/7 עם עו"ד פלילי חייגו: 072-3974572

השאירו פניה: