האם הלנת שכר היא עבירה פלילית?

חוקי העבודה המונהגים במדינת ישראל נועדו לצורך הסדרת יחסי עובד-מעביד, כאשר אחד מהחוקים בתחום דיני עבודה הינו חוק הגנת השכר (התשי"ח 1958) העוסק בין היתר בסוגיות בסיסיות בנוגע לאופן תשלום השכר לעובדים שכירים במשק, לרבות, מועדי תשלום, הלנת שכר וכדומה. חשוב לציין שחוק זה נמנה על רשימת חוקי המגן בהם העובד לא יכול לוותר על זכויותיו המגיעות לו על פי חוק.

הלנת שכר – מה חשוב לדעת?

חוק הגנת השכר קובע בין היתר כי מועד תשלום השכר (במקרים של שכר על בסיס חודשי) הינו בתחום החודש ולא יאוחר מהיום התשיעי בחודש העוקב. במקרים בהם השכר לא שולם עד היום התשיעי הדבר נחשב על פי החוק לשכר מולן. כמו כן, החוק קובע את תנאי וגובה הפיצוי הניתן במקרים של הלנת שכר.

למי פונים במקרה של הלנת שכר?

הלנת שכר מהווה עבירה על חוק הגנת השכר והיא מאפשרת לכל אדם שכיר המוצא את עצמו נפגע מהלנת השכר להגיש תביעה כנגד המעסיק. ברוב המקרים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין דיני עבודה על מנת לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם במקרה של הלנת שכר.

הלנת שכר – האם מדובר בעבירה פלילית?

אכיפת חוקי העבודה המונהגים במדינת ישראל, מתבצעת ברוב המקרים במישור האזרחי באמצעות בתי הדין לענייני עבודה. לפיכך, עבירת הלנת שכר נתפסת בעיני החוק כעבירה אזרחית, כאשר לכל עובד ששכרו הולן עומדת הזכות לתבוע את המעסיק בבתי הדין לענייני עבודה ואף לדרוש פיצוי בגין הלנת שכרו. יחד עם זאת, חשוב לציין ולהבהיר כי במקרים בהם מדובר בהלנת שכר מינימום, מדובר בעבירה פלילית לכל דבר ועניין וכנגד המעסיק עלול להיפתח הליך משפטי פלילי בעת הגשת התביעה מצד העובד.

שימו ל- במידה ואתם מואשמים בעבירת הלנת שכר של שכר מינימום, אנו ממליצים לכם להיוועץ בהקדם עם עורך דין פלילי המתמחה גם בתחום דיני העבודה, וזאת על מנת להיערך לכל שלבי ההליך הפלילי הכוללים בין היתר גם חקירה באזהרה. במקרים בהם הלנת השכר נחשבת לעבירה פלילית, המעסיק המואשם בהלנת שכר חשוף לקנסות כספיים בגובה של עד 35 אלף שקלים.

מהו הפיצוי בגין הלנת שכר?

כל עובד ששכרו הולך ראשי לדרוש פיצויי הלנת שכר באמצעות הגשת תביעה לבתי הדין לענייני עבודה. במקרים בהם ותביעת העובד מוצדקת, הוא יהא זכאי לתשלום מלוא שכרו ולתשלום נוסף של 5% משכרו כפיצויי ועוד 10% נוספים משכרו על כל שבוע של הלנת השכר. חשוב לציין שהפיצוי מוענק רק במקרים בהם העובד הגיש את תביעתו תוך 60 יום מתחילת הלנת השכר. יחד עם זאת, בתי הדין רשאים להפחית את דמי הפיצוי במקרים מסוימים, כאשר ברוב המקרים, בתי הדין אינם ממהרים לזקוף לזכות העובד את דמי הפיצוי המלאים אלא למעט במקרים מאוד מסוימים.