אחת מזכויות היסוד של האדם היא חופש התנועה. חוק זה, מצוין בחוקי חוק כבוד זכויות האדם וחירותו. אחת מהעבירות אשר באות להגן על הפגיעה בחירות האדם היא כליאת שווא.
מדובר על עוולה נזיקית אשר מטרתה לצמצם עוולה מסוג זה. כליאת אדם תיחשב כדין, רק אם קיים דין מיוחד אשר מעניק לכולא סמכות לכלוא אותו לפי הנסיבות של העניין.
יש לציין, כי כל כליאה אחרת תיחשב ככליאה השוללת חירות של אדם שלא כדין. עבירה זו של כליאת שווא מצוינת בסעיף 377 לחוק העונשין וזו לשונה:
"העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר 3 שנים. אם עצר אותו כשהוא מתחזה לשוטר או לבעל מעמד רשמי או מתיימר לו צו- דינו מאסר 5 שנים".
לזמן הכליאה אין משמעות בחוק
בחוק, אין אזכור לגבי משך זמן הכליאה, כך שלמעשה לזמן אין משמעות ודי בתחושת אובדן החופש גם אם מדובר בזמן די קצר, על מנת לבסס את ההרשעה בעבירה זו.
אם מדובר בכליאת שווא של אדם שאינו קשור למשטרה או למערכת המשפט, הנכלא, יכול לקבל פיצוי כספי כאשר מדובר על תביעה בהליך אזרחי בנוסף להליך הפלילי.
לפי חוקי מדינת ישראל, פס"ד פלילי משמש כראייה במשפט האזרחי. זו הסיבה, כי אדם שנכלא כליאת שווא זוכה במשפט פלילי, יש להניח כי תוגש נגד הכולא תביעת פיצויים.
ישנם מקרים כי העונש על כליאת שווא של אדם יכול להיות מור יותר אם היו עוד עבירות נוספות שהתלוו למעשה כמו: אלימות, אונס ועוד.
ההגנות שיכול עו"ד פלילי להשתמש כהגנה על הכולא
קיימים עונשי מאסר כבדים על עבירה מסוג כליאת שווא.
מצד שני לעורך דין המגן על הכולא, ישנן הגנות. סעיפי החוק העוסקים בעוולה של כליאת שווא מופיעים בפקודת הנזיקין בסימן ב' של פרק ג'.
קיימים שני סעיפים שהם:
- סעיף 26 העוסק בהגדרות העוולה וביסודותיה
- וסעיף 27, אשר מגדיר את ההגנות הנוגעות לעוולה זו. הכוונה היא למקרים אשר הנתבע לא יהיה חייב בנזק, למרות שכלא אדם בכליאת שווא, למשל אי שפיות מצד הכולא ועוד.
עורך דין פלילי, אף ינחה את הנאשם בהליכי החקירה ויוכל לתת טיפים ועצות חשובות לנאשם.
או השאיר/י פניה לקבלת שיחה חוזרת:
כליאת שווא נדירה במערכת המשפט האזרחית אבל לא במערכת המשפט הצבאית
אמנם אנו לא שומעים הרבה מקרים של כליאת שווא במערכת המשפט האזרחית, אך לעומת זאת, ישנם מקרים רבים כאלה במערכת המשפט הצבאי.
במערכת הצבאית, נשלחים הרבה חיילים לכלא על עבירת דין משמעתי. זוהי שפיטה שנעשית ע"י קציני שיפוט שאין להם השכלה משפטית.
כבר היו מקרים רבים, אשר בהם חיילים אף קיבלו פיצוי על כליאתם שלא כדין. יש לציין, כי סכום הפיצוי בגין כליאת שווא משתנים, בהתאם לסוג השירות הצבאי, כגון: חייל סדיר, חייל בצבא קבע וכדומה.
האם משטרת ישראל עומדת תמיד בכללים של חוק המעצרים?
ישנם מקרים שהציבור מודע להם באמצעות התקשורת ומשפטים מתוקשרים, כי משטרת ישראל, לא תמיד עומדת כללים של חוק המעצרים.
מצד שני, עילות התביעה נגד משטרת ישראל, חייבות להיות מבוססות על עובדות וראיות מדויקות, כך שהתובע יוכל להציג בפני ביהמ"ש את רשלנותה של המשטרה.
נטל הוכחה, תמיד תהיה מוטלת על התובע ויש לדעת, כי מקרים אלה אינם פשוטים היות ולא כל פעולה שנעשתה מצד המשטרה מהווה רשלנות ולכן, רק עו"ד פלילי מנוסה בתחום זה של כליאות שווא יוכל לבחון כל מקרה ויוכל לנקוט באסטרטגיה המשפטית המתאימה והנכונה..
לקבלת מידע נוסף ניתן להשאיר פניה באתרנו או ליצור עמנו קשר טלפוני 24/7.
