למרות התועלת בחוק נגד אלימות במשפחה, קיימת תופעה נגדית של תלונת שווא בגין עבירת אלימות במשפחה. נשים רבות מגישות תלונות שווא, לגבי אלמ"ב למרות שהבעל מואשם ללא עוול בכפו. הבעל צריך יהיה במקרה זה, להתמודד מהבחינה המשפטית ולנקות את עצמו מהחשדות. פרשות מעין אלה של תלונות שווא בדבר אלימות במשפחה, גורמות לא אחת, להפסד ימי עבודה רבים וכן לפיטוריו של הבעל. מדובר על נשק שהפך לקל מאוד עבור נשים שנמצאות בהליך גירושין.
אם הוגשה נגדכם תלונת שווא בגין עבירות אלימות במשפחה, יש לפנות בהקדם אל עו"ד פלילי, אשר ייעץ ויסייע לכם לשקול את צעדיכם, מבלי לפעול באופן אימפולסיבי. בדיונים שייערכו בביהמ"ש, הבעל יכול להתנגד לטענות נגדו, לרוב במסגרת תביעה לצו הגנה. למעשה תלונת שווא בנושא של אלימות במשפחה, מוזכר בסעיף 243 לחוק העונשין התשל"ז 1977, כאשר הסעיף קובע כי אדם, אשר מוסר ידיעה על עבירה לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, וזאת כאשר הוא מודע לכך שעסקינן בידיעה כוזבת, דינו מאסר 3 שנים, אם מדובר בעבירה מסוג פשע, דינו של מי שמסר ידיעה כוזבת יהיה מאסר 5 שנים.
כיצד ניתן יהיה להוכיח כי מדובר בתלונת שווא?
המשטרה, ברגע שהיא מקבלת תלונה בגין אלימות במשפחה, תתחיל בחקירה הכוללת גביית עדויות, באמצעות שיחות עם עדים או ע"י ראיות. במידה ואין מספיק ראיות, ייתכן ולא יוגש כתב אישום נגד אף אחד מהצדדים, אם מחוסר ראיות ולא בגין חוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור. חשוב לציין, כי תלונת שווא בגין עבירת אלימות במשפחה, היא תלונה שאדם הפעיל אלימות כנגד בן משפחה, למרות שהוא לא היצע את העבירה המיוחסת לו. התלונה חייבת להיות שקרית ביודעין, כך שהיא תיחשב בתור תלונת שווא.
למעשה, בית המשפט הו זה אשר מברר ראשון אם מדובר על תלונת שווא בגין עבירת אלימות במשפחה. לביהמ"ש קיים הכוח להטיל הוצאות על הצד המבקש במידה ויהיה סבור כי מדובר היה בתלונת שווא או תלונה קנטרנית. הסיכוי שיעשה כן הוא נמוך ביותר, וזאת, על מנת שלא לדכא את המאבק הקיים נגד אלמ"ב (אלימות במשפחה). למעשה על המתלוננת יש להוכיח על מה מתבססת התלונה, אם למשל המתלונן/ת אומר דברי כזב בחוסר תום לב, מה שיוביל לסברה כי קיימת אלימות במשפחה, כך שמדובר בתלונת שווא.
הסעד לגבי הוכחה של תלונת שווא בגין עבירת אלימות במשפחה
ישנם הרבה גברים שמתמודדים על לא עוול בכפם, כאשר מוגשות נגדם תלונות שווא בדבר אלימות במשפחה. אם הדברים מתבררים כלא נכונים באמצעות עוה"ד של הבעל, ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לנילון. כאשר אישה מגישה תלונת שווא בגין אלימות במשפחה, אם במתכוון ואם מתוך רשלנות, לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, נקבע כי החבות בנזיקין, קמה לתובע גם בהפרת חובה חקוקה. לכן, העבירה על סעיף 243 לחוק העונשין, יכול לעלות גם עד הפרת חובה חקוקה אשר מקימה זכות פיצויים לנפגע מעבירה זו שנעשתה ללא עוול בכפו. קיימת עילה נוספת אשר עומדת לגבר במקרה זה, מתוך איסור לשון הרע.
גבר שנפל קורבן לתלונת שווא בדבר אלמ"ב, יכול להשתמש גם בעבירת איסור לשון הרע לפי הסעיף שזה לשונו:" הבעת חשד שאדם ביצע עבירה פלילית, יש בה משום לשון הרע". לסיכום – החוק למניעת אלימות במשפחה וחוקים נוספים, מעניקים הגנה לקרובי משפחה מפני קרובי משפחה אלימים, יחד עם זאת קיים שימוש לרעה בהגנות הללו, במטרה לפגוע בבן משפחה ולגרום לא להתרחק ממשפחתו. חשוב לציין כי הגשת תלונות שווא, חושפות את המתלוננת לתביעה בגין הוצאת דיבה ואישום פלילי.
